גמרא
פירוש
אאַמַּאי שְׁמִירָה בִּבְעָלִים הִיא אָמַר רַב פָּפָּא בדְּאָמַר לֵיהּ שְׁמוֹר לִי הַיּוֹם וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר לְךָ לְמָחָר.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
רבי׳ ברוך ספרדי ז״ל: אמ׳ רב פפא דאמ׳ ליה שמור לי היום ואשמור לך מחר, כלומר התעסק אתה היום בסחורה לבדך ואני אתעסק לבדי מחר, פיר׳ שמירה בבעלים היא, דכל חד מיניהו נפשיה יהיבא בהדי ממוניה לחבריה והאוי כל חד מיניהו גבי חבריה שאול ותנן השואל את הפרה (ב״מ צד.) וכול׳, וכי אמ׳ב ליה התעסק היום לבדך איסתלק ליה אידך והאוי חבריה שומר בלא בעלים הוא, שמע מינה דכל מה דאפסיד חד מתרי שותפי אפילו בלא אנפי חבריה בלא פשיעה, לא מחייב ביה ואי אתנו לאיעסוקי כל חד וחד יומיה האוי ליה אדחבריה שומר שכר דמיחייב בגנבה ואבדה, וכן הדין.
תנו רבנן מכר לו בית מכר לו שדה וכול׳, אקשינן מאי שנא רישא דמפסיד ומאי שנא סיפא דלא. אמ׳ רב ששת רישא ראובן גזל שדה שמעון ומכרה ללוי ובא עכשיו יהודה ומערער עליה כי שלי היא, ועכשיו לא יכיל שמעון להעיד כי יודע שזו השדה דלוי היא, מפני שנוגע הוא בעדותו דאיכא למימר על כן יעיד לו שתתקיים ביד לוי ויחזור שמעון מחר יקחנה ממנו.
אקשינן, האי חשדא ליכא דכיון שמעיד עכשיו כי של לוי היא איבד זכותו בה ולא יכיל לחזור לתובעה. ופרקינן, בשלא הכיר בה כי של לוי היא אלא מעיד יודע אני שזו השדה אינה של יהודה.
אקשינן, ומה הנאה יש לו בקיומה ביד לוי עד שנאמר כי נוגע הוא בעדותו באותו זכות שיוכל להוציאה מיד לוי יוציאנה מיד יהודה. ופרקינן, הכא במאי עסיקינן כגון דאמ׳ יהודה קשה לי ולוי נוח לי.
ואיבעי׳ אימא, כגון שיש לשמעון עדים כי זו השדה שלו וליהודה נמי עדים כי זו השדה שלו, אם תחזור ליה ליהודה לא יוכל שוב שמעון להוציאה מידו דבכי האי גונא אמור רבנן ארעא היכא דקימא תיקום, אבל אם תעמוד ביד לוי יביא שמעון עדיו ויוציאנה וכיון דזכות היא לו עמידתה ביד לוי פסיל לעדותה.מהדורת הרב יקותיאל כהן, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד
תנו רבנן מכר לו בית מכר לו שדה וכול׳, אקשינן מאי שנא רישא דמפסיד ומאי שנא סיפא דלא. אמ׳ רב ששת רישא ראובן גזל שדה שמעון ומכרה ללוי ובא עכשיו יהודה ומערער עליה כי שלי היא, ועכשיו לא יכיל שמעון להעיד כי יודע שזו השדה דלוי היא, מפני שנוגע הוא בעדותו דאיכא למימר על כן יעיד לו שתתקיים ביד לוי ויחזור שמעון מחר יקחנה ממנו.
אקשינן, האי חשדא ליכא דכיון שמעיד עכשיו כי של לוי היא איבד זכותו בה ולא יכיל לחזור לתובעה. ופרקינן, בשלא הכיר בה כי של לוי היא אלא מעיד יודע אני שזו השדה אינה של יהודה.
אקשינן, ומה הנאה יש לו בקיומה ביד לוי עד שנאמר כי נוגע הוא בעדותו באותו זכות שיוכל להוציאה מיד לוי יוציאנה מיד יהודה. ופרקינן, הכא במאי עסיקינן כגון דאמ׳ יהודה קשה לי ולוי נוח לי.
ואיבעי׳ אימא, כגון שיש לשמעון עדים כי זו השדה שלו וליהודה נמי עדים כי זו השדה שלו, אם תחזור ליה ליהודה לא יוכל שוב שמעון להוציאה מידו דבכי האי גונא אמור רבנן ארעא היכא דקימא תיקום, אבל אם תעמוד ביד לוי יביא שמעון עדיו ויוציאנה וכיון דזכות היא לו עמידתה ביד לוי פסיל לעדותה.מהדורת הרב יקותיאל כהן, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד
הערות
א משמע דמיירי בחפץ אחד ואע״פ שהכל ביד אחד מ״מ כל אחד שאול גביה חבריה, ועי׳ ר׳ יונה ומאירי.
ב משמע דוקא בדאמר וברמ״ה יש גירסא דלא דווקא דאמר.
הערות
Gemara
Peirush